בתל אביב יש למעלה מ70 גינות כלבים. הסיבות המרכזיות לביקור בגינת כלבים הן:
- לאפשר לכלב להסתובב חופשי. הסיבה שלשמה הוקמו גינות כלבים בעולם ובארץ.
- סוציאליזציה, לאפשר לכלב להתרועע עם כלבים אחרים כשהכלב חופשי.
- חברתית, להתרועע עם בעלי כלבים נוספים.
- להימנע מהליכה עם הכלב לטיול ארוך! (במילים אחרות עצלנות!!!).
באמצעות שפת הגוף כלבים משדרים אותות תקשורתיים. מרבית המבקרים בגינת כלבים אינם מודעים לשפת הגוף של הכלב. הבנה של התנהגות חברתית של כלבים מצריכה התבוננות ממושכת וידע רב, רוב בעלי הכלבים לא יכולים לזהות מצבים מסוכנים ולמנוע אותם בעוד מועד. אני אישית מכירה כלבים רבים שננשכו בגינת כלבים ונזקקו לטיפול וטרינרי ממושך.
כשהכלב לחוץ ואינו מעוניין לשהות במקום קטן ותחום במחיצת כלבים זרים הוא ישדר זאת לבעלו באמצעות שפת הגוף. לעתים קרובות האדם לא ידע לפענח את שפת הגוף או יתעלם ממנה.
כניסה לגינת הכלבים ממלאת את הצורך החברתי של האדם להתרועע עם בעלי כלבים. בעל הכלב נוטה להתעלם מהרצון הסותר של הכלב לא להתרועע עם כלבים זרים והצורך לצאת מגינת הכלבים. לבעל הכלב מאוד קשה להשלים עם העובדה שכלבו אינו נהנה בגינה בזמן שהוא נהנה להתרועע עם בעלי הכלבים!
המחשבה שכל הכלבים זהים וכולם צריכים להיות חברותיים לכל כלב ולכול אדם רווחת מאד בן בעלי הכלבים. רעיון זה גורם לבעלי כלבים לקחת כול כלב באשר הוא לגינת הכלבים: גור, בוגר, מבוגר, בישן, ריאקטיבי לכלבים אחרים וכו'. כלבים צעירים ואנרגטיים ישחקו באופן מאוד אקטיבי לעומת כלבים בוגרים שפחות מעוניינים לשחק. כניסה של כלב בישן או ריאקטיבי לגינת כלבים רק תחמיר את הבעיה ויכולה להסתיים בפציעה של הכלב או הכלבים האחרים בגינה. כיוון שהגינה קטנה צפופה ותחומה, לכלב הבישן יש שתי אפשרויות להיחלץ מסיטואציה מלחיצה – Fight or Flight (לברוח או להילחם) אם הכלב לא יצליח לברוח מהכלבים בגינה אז הוא ילחם.
זה מאד מביך להודות שכלבך לא נהנה בלהתרועע עם כלבים או/ו אנשים זרים בחברה שמאמינה שכל כלב חייב להיות ידידותי לכולם כל הזמן!
לעתים כשבעל הכלב מזהה שכלבו פוחד בגינת הכלבים, הוא מתעלם מהכלב ואף מתנצל על כך. במקום לעזוב את גינת הכלבים עם כלבו.
לעתים קרובות אני רואה כלב בגינה שמנסה ככול יכולתו להימנע ממגע עם כלבים אחרים. הכלב עולה על הספסלים, על שולחן הפיקניק, על מתקני האג'יליטי רק כדי להיות גבוה יותר ולהימנע ממגע עם כלבים אחרים. לעתים אפשר לראות בריונות של כלבים כלפי כלב מפוחד ומבוהל שנס על נפשו. מרדף אין סופי ללא הפסקות או החלפת תפקידים בן רודף לנרדף.
טיול עם כלב ריאקטיבי לכלבים אחרים גורם למבוכה לבעלי כלבים רבים. כיוון שהדעה הרווחת היא שכול כלב צריך להיות חברותי לכול הכלבים ולכול בני האדם התנהגות הכלב הריאקטיבי זוכה למבטים שטומנים בחובם את השאלה "מה לא בסדר אתו או אם בעלו?"
קל יותר לקחת את הכלב לגינת הכלבים לשחררו וכך לא להיות "קשור" להתנהגות הכלב המביכה.
כללי הגינה כתובים, אך אנשים אינם פועלים לפיהם ואין מנגנונים לאכיפתם.
הכלבים אינם תחת "פיקוח צמוד ואחריות המלווה" כאמור בתקנות הגינה. יש אנשים שמשאירים את הכלב שלהם בגינת הכלבים והולכים לשחק עם ילדיהם מחוץ לגינה. לפעמים אני רואה כלבים נובחים בדאגה ומחפשים את בעליהם שנעלמו. גינת הכלבים הופכת לגן "ילדים" מלא ב"פעוטות" ללא פיקוח והשגחה.
בניגוד לכלל ש"חובה לאסוף את צואת הכלב ולזרוק אותו לפח האשפה" בגינה יש צואת כלבים רבה בצפיפות גבוהה שיכולה לתרום להעברת מחלות שונות בן הכלבים.
לסיכום אני ממליצה ללקוחותיי להימנע מכניסה לגינת כלבים עם כלביהם.
